כיצד מטפלים בפרפור פרוזדורים

פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב לב שמעלה את הסיכון לקרישי דם בלב. טיפולים שונים יכולים להאט או להסדיר את קצב הלב. יש גם טיפולים שמונעים היווצרות קרישי דם, וכך מפחיתים את הסיכון לשבץ מוחי.

פרפור פרוזדורים מטופל על ידי שינוי באורח החיים, תרופות, הליכים רפואיים וניתוחים, שמטרתם למנוע קרישי דם, להאט את קצב הלב ולהחזיר את הלב לקצב סדיר.

הרופא עשוי לטפל גם במצב הרפואי שגורם להעלאת הסיכון שלכם לפרפור פרוזדורים, למשל יתר לחץ דם או הפחתת רמות גבוהות של כולסטרול .


מה לשאול את הרופא?
אם אינכם בטוחים אילו שאלות כדאי וצריך לשאול את הרופא המטפל, שיסייע לכם לשוחח עם הרופא שלכם על אפשרויות הטיפול השונות ומטרותיהן. הדפיסו את דף ״החלטות משותפות בטיפול״.

 

שינויים באורח החיים

הרופא שלכם עשוי להמליץ לכם על שינויים בשגרת היום יום שלכם במטרה לשפר את בריאות הלב, למשל:

  • לאמץ דפוסי אכילה בריאים יותר ללב, לדוגמה, לצרוך פחות מלח כדי להפחית את לחץ הדם.
  • להקפיד על כך שתהיו יותר פעילים גופנית.
  • להפחית את צריכת האלכוהול, או להימנע ממנה או מגורמים אחרים שעלולים להגביר את קצב הלב.
  • למצוא דרכים להרגעת לחץ, מתח וחרדה.
  • להפסיק לעשן. תוכלו להצטרף לתוכנית לגמילה מעישון או לשאול את הרופא על האמצעים השונים שיכולים לסייע לכם להפסיק לעשן.

 

טיפול תרופתי

מניעת קרישי דם

נוגדי קרישה (anticoagulants), המכונים לעיתים ׳מדללי דם׳, הם קבוצת תרופות שמהווה חלק חשוב בטיפול התרופתי באנשים עם פרפור פרוזדורים הנמצאים בסיכון לשבץ מוחי. תרופות אלה מונעות מהדם ליצור קרישי דם ומפחיתות את הסיכון לשבץ מוחי.
נוגדי הקרישה נמצאים בשימוש כבר שנים, וכיום יש נוגדי קרישה ותיקים וחדשים יותר:

נוגדי קרישה דור ישן:
מעכבי ויטמין VKA - Vitamin K Antagonists) K) –בגופינו יש ארבעה חלבונים שמסתמכים על ויטמין K כדי לאפשר לדם להיקרש. מעכבי ויטמין K מעכבים יצירת חלבונים אלה וכך מונעים היווצרות קרישים.

נוגדי קרישה דור חדש:

  • מעכבים ישירים של תרומבין – תרומבין הוא אנזים המעורב בתהליך הקרישה. תרופות אלה מעכבות ייצור תרומבין וכך מונעות היווצרות קרישי דם.
  • מעכבי פקטור Xa – חלבון הקרישה Xa (פקטור Xa) מעורב בתהליך הקרישה. עיכוב שלו מונע קרישת דם.

נוגדי טסיות
טסיות מעורבות בתהליך קרישת הדם. נוגדי טסיות מעכבים את פעולתם וכך מפחיתים יצירת קרישי דם.

תופעות לוואי של נוגדי קרישה
אנשים שנוטלים נוגדי קרישה נוטים לדמם ביתר קלות. להמלצות טובות כיצד למנוע מצבים העשויים לגרום לדימום, תוכלו לקרא בעמוד ״החיים עם נוגדי קרישה״.


שליטה על קצב ומקצב הלב (Rate and rhythm control)

חוסמי בטא (Beta blockers) – קבוצת תרופות המסייעת להאט את הקצב שבו חדרי הלב מזרימים את הדם מהלב אל הגוף. שליטה בקצב הלב חשובה מכיוון שהיא נותנת לחדרי הלב מספיק זמן להתמלא בדם. תרופות מסוג חוסמי-בטא לרוב נלקחות דרך הפה (מתן פומי), אך במקרה חירום ניתן לתת אותם גם בעירוי תוך-ורידי.

תרופה לשליטה בקצב הלב מסוג דיגוקסין (Digitalis glycosides) – תרופה זו לפעמים ניתנת בשילוב עם תרופות אחרות. דיגוקסין משפיעה על מלחים מסויימים בתאי הלב. השפעה זו מפחיתה את העומס על הלב ומסייעת לשמור על קצב פעימות סדיר ותקין.

חוסמי תעלת סידן (Calcium channel blockers) –תרופות המיועדות לשליטה בקצב שבו החללים התחתונים של הלב (החדרים) מזרימים דם לשאר הגוף. תרופות אלה מיועדות להאטת הדופק.

תרופות לשליטה במקצב הלב – ישנן תרופות נוספות המאטות את קצב הלב או מסייעות ללב לחזור לקצב סדיר וקבוע. תרופות אלה ניתנות לבד או בשילוב עם היפוך חשמלי (ראו בהמשך).

 

הליכים פולשניים או ניתוחים

כאשר שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי אינם משפרים את התסמינים של פרפור פרזדורים, יתכן שהרופא ימליץ לכם על טיפול פולשני או ניתוח.

  • צריבה באמצעות צנתר (Cathether ablation) – בהליך זה, צנתר (צינור זעיר וחלול) יחיד או יותר מוחדרים דרך כלי הדם לשריר הלב. במהלך הטיפול מתבצעת צריבה ממוקדת של הרקמות שגורמות לאותות החשמליים הלא תקינים. פרפור הפרוזדורים עלול לשוב לאחר מספר שבועות, במקרה זה הרופא עשוי לבצע צריבה נוספת. במקרים מסויימים הרופא ישתיל קוצב לב (ראו בהמשך) בזמן ההליך, זאת על מנת לדאוג שהלב פועם בקצב סדיר לאחר הצריבה.
  • היפוך חשמלי (Electrical cardioversion) – מטרתו להחזיר את קצב הלב לקצב סדיר (קצב סינוס). הטיפול מתבצע באמצעות הנחת אלקטרודות על בית החזה והולכת זרם חשמלי נמוך ללב. הליך זה מתבצע בטשטוש או הרדמה כללית. 
  • קוצב לב (Pacemaker) – השתלת מכשיר חשמלי שתפקידו לשמור על קצב הלב. קוצב הלב ניתן במקרים מיוחדים של פרפור פרוזדורים. 
  • צריבה בניתוח (Surgical ablation) – צריבה זו נעשית במסגרת ניתוח נוסף שמתקיים (למשל ניתוח מעקפים או החלפת מסתם) או בשיטה של ניתוח זעיר פולשני. גם במקרה זה מטרת ההליך היא לצרוב את הרקמה בלב שגורמת לשיבוש באותות החשמליים.