אפידמיולוגיה של סרטן השד

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. מדי שנה מאובחנות בו למעלה מ-4000 נשים.
אלא שבזאת לא מסתיים הסיפור, הוא רק מתחיל.

הסיפור הזה הוא של כולנו: נשים צעירות ומבוגרות, יהודיות, נוצריות ומוסלמיות. ישנן נשים שמכירות מקרוב את סרטן השד, משום שיש להן קרובות משפחה שחלו,
או בשפה הרפואית - היסטוריה משפחתית וישנן נשים שהאבחנה נפלה עליהן כרעם ביום בהיר.

ידע זה כוח – לפעול, לשנות, למנוע. זו לא סיסמה, זו גישה שיש לה גיבוי מדעי. גילוי מוקדם הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד וכמאפשר לשנות את מהלך המחלה.

בישראל חיות כיום עשרות אלפי נשים שאובחנו עם סרטן השד. מדי שנה מצטרפות למעגל אלפי נשים נוספות: לדוגמה, בשנת 2017 היווה סרטן חודרני של השד כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים. בסה"כ אובחנו בשנה זו 4649 חולות חדשות עם סרטן חודרני.

כדי להבין את ההבדל בין סרטן שד חודרני לסרטן שד ממוקד, צריך להסביר מעט על מבנה השדיים.

השדיים מורכבים מרקמת שומן המכילה את בלוטות החלב ואת צינורות החלב, ושזורה בכלי דם ובנימי הלימפה. במרבית המקרים, גידול סרטני בשד מתפתח באחד מצינורות החלב, בשאר המקרים הגידול מתחיל באחת מבלוטות החלב. הביטוי ממוקד מתייחס לגידול שאובחן בשלב מוקדם מאד של המחלה לפני שהתפשט מעבר לבלוטת החלב או מחוץ לצינור החלב.

כשהאבחנה היא סרטן שד חודרני, לעומת זאת, הכוונה היא לגידול שחרג מעבר לרקמה ממנה התפתח וחדר לרקמות סמוכות, בלוטות לימפה ו/או כלי דם.

כיום סיכויי ההישרדות מסרטן השד נחשבים גבוהים – כ-90% (בטווח של 5 שנים מקבלת האבחנה).
כ5%-10% ממקרי סרטן השד הם תורשתיים (כלומר, הם תוצאה ישירה של שינויים בגנים שעברו בתורשה מההורה).