התוויות נגד, אזהרות ותגובות בין תרופתיות

מתי אסור להשתמש בתרופה:

  • כאשר קיימת רגישות (אלרגיה) לחומר הפעיל או לכל אחד מהמרכיבים הנוספים אשר מכילה התרופה. מרכיבים אלה מפורטים בסעיף 6 של העלון לצרכן
  • במקרים של דימום משמעותי פעיל.
  • אם יש לכם מחלת כבד הגורמת להפרעת קרישה ולסיכון לדימומים.
  • אם אתם סובלים מפגיעה או ממצב רפואי עם סיכון מוגבר לדימומים, כגון: כיב קיבה או מעי פעיל או שארע לאחרונה, גידול ממאיר עם סיכון מוגבר לדימום, פגיעה מוחית או פגיעת עמוד שדרה שאירעו לאחרונה, דימום תוך גולגולתי שארע לאחרונה, דליות בוושט או חשד לקיומן, מום עורקי וורידי, מפרצת כלי דם או ליקוי משמעותי בכלי דם במוח או בעמוד השדרה.
  • אם עברתם לאחרונה ניתוח מוח, ניתוח עמוד שדרה או ניתוח עיניים.
  • אם אתם נוטלים תכשירים נוגדי קרישה אחרים, כגון: נוגדי קרישה פומיים (כגון וורפרין, ריברוקסבאן, דביגטרן), הפרין, הפרין עם משקל מולקולרי נמוך (כגון אנוקספרין, דלטפרין), נגזרות הפרין (כגון פונדאפארינוקס), למעט מצבים של מעבר מטיפול או לטיפול באליקוויס או אם מותקן צנתר תוך ורידי או תוך עורקי שעל מנת להשאירו פתוח יש צורך במתן הפרין דרכו.

אזהרות:

  • אליקוויס עלול לגרום לשינויים בבדיקות דם.

        לפני הטיפול באליקוויס, ספרו לרופא אם:

  • את מניקה.
  • יש לכם מחלת כליות חמורה או שאתם מטופלים בדיאליזה.
  • אתם סובלים או סבלתם בעבר מליקוי בתפקוד הכבד. יש לנקוט משנה זהירות בחולים עם שינויים בתפקודי כבד.
  • אתם סובלים ממצב רפואי העלול להגביר סיכון לדימומים, כגון: הפרעת דימומים, כולל ירידה בפעילות טסיות הדם, יתר לחץ דם חמור שאינו נשלט באמצעות טיפול תרופתי.
  • אתם מעל גיל 75 , אם משקלכם 60 ק״ג או נמוך מכך.
  • הוחדר לכם צנתר (קטטר) או שקיבלתם זריקה לתוך עמוד השדרה (לצורך הרדמה או שיכוך כאבים) בסמיכות למתן התרופה. הרופא ינחה אתכם ליטול את התרופה לאחר 5 שעות או יותר מהוצאת הקטטר.
  • יש לכם מסתם לבבי תותב.
  • הרופא שלכם קבע כי לחץ הדם שלכם אינו יציב או כי מתוכנן טיפול אחר או הליך ניתוחי להסרת קריש הדם מהריאות.
  • אתם רגישים למזון כלשהו או לתרופה כלשהי.
  • אתם סובלים מבעיה מולדת של חוסר סבילות לגלאקטוז, מחסור בלאפ-לקטאז או חוסר ספיגה של גלוקוז-גלאקטוז.
  • אתם אמורים לעבור ניתוח או טיפול העלול לגרום לדימום. במקרה זה יתכן שהרופא יבקש להפסיק את הטיפול בתרופה לתקופה קצרה. אם אינך בטוח אם הטיפול עלול לגרום לדימום, יש להיוועץ ברופא.
  • אם אתם סובלים מתסמונת אנטי-פוספוליפידית (הפרעה במערכת החיסון שמעלה סיכון לקרישי דם). ייתכן שהרופא יחליט לשנות את הטיפול. 

תגובות בין-תרופתיות:

אם אתם נוטלים, או אם נטלתם לאחרונה, תרופות אחרות כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה, ספרו על כך לרופא, לרוקח או לאחות.

התרופות הבאות עלולות להגביר את ההשפעה של אליקוויס ולהעלות את הסיכוי לדימום לא רצוי, ולכן יש ליידע את הרופא, את הרוקח או את האחות אם אתם נוטלים:

  • תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בזיהום פטרייתי (כגון: קטוקונזול, איטרקונזול, ווריקונזול ופוסאקונזול).
  • תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בתסמונת כשל חיסוני נרכש (HIV/איידס) (כגון ריטונאביר).
  • תרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם או בעיות לב (כגון דילטיאזם).
  • תרופות נוספות אשר משמשות להפחתת היווצרות קרישי דם (כגון אנוקספרין).
  • תרופות נוגדות דלקת או משככות כאבים כגון נאפרוקסן או אספירין. אם אתם מעל גיל 75 ונוטלים אספירין אתם נמצאים בסיכון מוגבר לדימומים.
  • תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבים סלקטיביים של קליטה חוזרת של סרוטונין (SSRI) או מעכבים של קליטה חוזרת של סרוטונין-נוראפינפרין (SNRI).

התרופות הבאות עלולות להוריד את ריכוז אליקוויס בדם ולהפחית את יעילותה, ולכן יש ליידע את הרופא, את הרוקח או את האחות אם אתם נוטלים:

  • תרופות לטיפול בשחפת או זיהומים אחרים (כגון אנטיביוטיקה מסוג ריפאמפין).
  • תרופות לטיפול באפילפסיה או פרכוסים (כגון פניטואין, פנוברביטל וקארבמזפין).
  • צמח היפריקום (St. John's Wort) – צמח מרפא המשמש לטיפול בדיכאון.